חָלִ֩ילָה֩ לָּ֨נוּ מִמֶּ֜נּוּ לִמְרֹ֣ד בַּֽיהֹוָ֗ה וְלָשׁ֤וּב הַיּוֹם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה לִבְנ֣וֹת מִזְבֵּ֔חַ לְעֹלָ֖ה לְמִנְחָ֣ה וּלְזָ֑בַח מִלְּבַ֗ד מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י מִשְׁכָּנֽוֹ׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
חַס לָנָא מִנָנָא מִלְמֶחְטֵי קֳדָמוֹהִי מִלְמֵרַד בְּמֵימְרָא דַייָ וּלְמִיתַב יוֹמָא דֵין מִבָּתַר פּוּלְחָנָא דַייָ לְמִבְנֵי מַדְבְּחָא לַעֲלָתָא לְמִנְחָתָא וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא בַּר מִמַדְבְּחָא דַייָ אֱלָהָנָא דִי קֳדָם מַשְׁכְּנֵיהּ:
חלילה לנו ממנו. המרד בה׳ הוא חולין לנו מצד עצמינו, מבלי דבר התוכחה:
מלבד. להיות עוד אחד זולת המזבח אשר לפני משכן ה׳:
חלילה. הוא מלשון חולין וגנאי:
חלילה. אחרי שבארו כוונתם בעשיית המזבח שהוא למען יהיה לעד בדורות הבאים, אמרו עתה כ"ש שאין לחשוד אותנו בזה כי חלילה לנו ממנו, ר"ל ממנו בעצמו שהוא מן תבנית המזבח שנעשה למראה לא לזבח, ממנו בעצמו חלילה לנו למרוד בה', כי הוא יוכיח על פנינו שאין להקריב בשום מקום מלבד מזבח ה' אלהינו אשר לפני משכנו:
