וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֛ד וְאֶל־חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת־פִּֽינְחָ֖ס בֶּן־אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן׃

וּשְׁלָחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְוַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּלְוַת בְּנֵי גָד וּלְוַת פַּלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה לְאַרְעָא גִלְעָד יַת פִּנְחָס בַּר אֶלְעָזָר כַּהֲנָא:

וישלחו. טרם עלו לצבא, שלחו להוכיחם, כי אולי ישובו:

וישלחו. להזהירם תחלה אולי ישובו. את פינחס. יען היה בזה, א] מעילה נגד ה', ב] בגידה נגד ישראל, שלחו את פנחס להוכיחם על דבר ה':

ועשרה נשאים. להתוכח עמם במה שנוגע לישראל: