יְהוֹשֻׁעַ כ״א · ח׳

וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וִיהָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלֵוָאֵי יַת קִרְוַיָא הָאִילֵן וְיַת רְוָחֵיהֶן כְּמָא דְפַקֵד יְיָ בִּידָא דְמֹשֶׁה בְּעַדְבָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בגורל. מי מהשבטים יתן למי מן הלוים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויתנו בני ישראל וכו'. שאח"כ נתנו הערים הפרטים לפי ריבוי השבט ומעוטו, ערים גדולות או קטנות. ומפרש ויתנו וכו' את הערים, שהוא על הנתינה הפרטית של הערים הפרטיים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל