וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם וּבִ֣יהוּדָ֔ה הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃

וְתַב תְּחוּמָא לְיַמָא לְאַזְנוֹת תָּבוֹר וּנְפַק מִתַּמָן לְחֻקֹקָה וּמְעָרַע בִּזְבוּלֻן מִדָרוֹמָא וּבְאָשֵׁר יְעָרַע מִמַעֲרָבָא וּבִיהוּדָה יַרְדְנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא:

ושב הגבול ימה. חזר הגבול ממזרח כלפי המערב בפאת הצפוני, ובא לאזנות תבור:

מנגב. מנגב של זבולון, והוא צפונה של נפתלי:

מים. ממערבה של נפתלי, והוא מזרחה של אשר:

וביהודה הירדן. ובגבול יהודה פגע בהירדן העומד במזרח, כי גבול צפון יהודה כלה בקצה הירדן הדרומי, ולנפתלי היה כל הירדן לנחלה, אם כן פגע בגבול יהודה בסוף הירדן, והוא הדין שפגע בכל השבטים שהיה גבולם עד הירדן, אבל בא לומר שאף שהיה נחלת יהודה בסוף הדרומי, מכל מקום פגע גם בו:

ושב. בצד הצפוני יצא גבולו ממזרח למערב ובא עד אזנות תבור: ויצא. ויצא עוד יותר לצד צפון עד שהגיע בצפון של א"י ששם היה חקקה. והנה זבולון עלה בצד צפונו משריד על גבול כסלות תבור ויצא משם לדרום על הדברת שמחלק יששכר (כנ"ל פסוק יב), וא"כ נשאר החלק של שמאל הקו שהלך מישרים לכסלות תבור עד צפון א"י ממש פנוי, וכן החלק שמן הדברת עד צפונה של א"י ואל החלק הזה ירד גבול יששכר ולקח כל מה שנשאר מצפונה של זבולון עד צפון א"י. ובזה תבין מ"ש פה שפגע בזבולון מנגב. והנה בארנו (פסוק כז - כח) כי בנחלת אשר היה לו רצועה במזרח של זבולון עד צפון א"י, וגבול הזה שב הרמה ועד עיר מבצר צור מצפון לדרום, ושניהם רמה ומבצר צור היו לנפתלי (פסוק לה - לו) וא"כ הלך גבול נפתלי ברדתו למערב דרך הרמה ומבצר צור מדרום לצפון והיה אשר במערב של נפתלי, וז"ש שפגע באשר מים. ולפ"ז צ"ל שהערים שזכר בגבול צפונו של אשר בצפון א"י לא היו בצפון ממש, רק היה אחריהם עוד רצועה השייכת לנפתלי שדרך שם ירד גבולם וסבב את זבולון בצפונו, דאל"כ לא משכחת שילך הגבול לצפון זבולון בלא הפסקה: