וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר (ושחצומה) [וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙] וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

וּמְעָרַע תְּחוּמָא בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ וַהֲווֹן מַפְקָנוֹהִי דִתְחוּמְהוֹן לְיַרְדְנָא קִרְוִין שִׁית עַסְרֵי וּפַצְחֵיהֶן:

ובית שמש. לא זהו בית שמש הנזכר בנחלת נפתלי (פסוק לח) היושב בצפון יששכר, ולא זהו שהיה בגבול יהודה (לעיל טו י) גבולם על שני הגבולים יאמר, על הצפוני ועל הדרומי, שניהם כלו אל הירדן:

פגע הגבול בתבור. (נגד כסלות תבור שבחלק זבולן, הנ"ל יב). וגם י"ל שם עיר כמ"ש דהי"א (ו, סב) את תבור ואת מגרשיה:

והיו תוצאות גבולם. ר"ל שני הגבולים שמשני הרוחות צפון ודרום כלו בירדן, ולקמן נבאר שלא היה ליששכר עד הירדן ממש, רק הגבול שמשני הצדדים פגעו שם זה את זה כמו ביוסף, ומה שאצל הירדן ממש היה לנפתלי כמו שית':