וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם ׀ לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יׇקְנְעָֽם׃

וּסְלִיק תְּחוּמְהוֹן לְיַמָא וּמַרְעֲלָא וּמְעָרַע בְּדַבָּשֶׁת וּמְעָרַע בְּנַחֲלָא דִי עַל אַפֵי יָקְנְעָם:

ועלה גבולם. משריד בפאת המערבי מצפון כלפי הדרום:

לימה. אל הים, ומשם למרעלה וכו׳:

ועלה. חשב צד המערבי מצפון לדרום:

עלה לימה. אל הים, ובצד זה פגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם, כי יקנעם היה לזבולן (לקמן כא, לד), והנחל היה במערבו של יקנעם ונחל זה היה סוף גבול זה בקרן מערבית דרומית של זבולן. (וי"מ שהוא נחל קישון):