וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃

וְנָחִית תְּחוּמָא לִסְטַר טוּרָא דִי עַל אַפֵּי חֵילַת בַּר הִנֹם דִי בְּמֵישַׁר גִבָּרַיָא צִפוּנָא וְנָחִית לְחֵילַת בַּר הִנֹם לְעִיבַר יְבוּס דָרוֹמָא וְנָחִית לְעֵין קַצְרָא:

וירד הגבול. כי מעין מי נפתוח, שהיא עין עיטם (זבחים נד ב רש״י ד״ה סבור) היתה במקום הגבוה שבכל ארץ ישראל, לזה אמר ׳וירד׳:

אשר בעמק רפאים. ההר עמד בעמק רפאים בצפונה:

אל כתף. אשר עמדה בכתף היבוסי מנגב, אם כן היבוסי היא ירושלים עמדה בנחלת בנימין:

אל קצה כו'. המזרחי:

נגבה. נמצא כתף היבוסי שהיא ירושלים לבנימין: