יְהוֹשֻׁעַ ט״ז · ט׳

וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת וְגַם זֶה עוֹד מִנַּחֲלַת אֶפְרַיִם, עָרִים הָיוּ לָהֶם מוּבְדָּלוֹת מִתְּחוּמוֹ וּמֻבְלָעוֹת בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה.

וְקִרְוַיָא דְמַפְרְשָׁן לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּנוֹ אַחְסָנַת בְּנֵי מְנַשֶׁה כָּל קִרְוַיָא וּפַצְחֵיהֶן:

והערים המבדלות. רצה לומר, הערים של בני אפרים אשר היו מובדלות ומופרשות מגבול נחלתו, המה עמדו בתוך נחלת בני מנשה, בהגבול האמור במקרא שלפניו:

כל הערים. אשר עמדו באורך הגבול ההיא המה וחצריהן היו של בני אפרים:

והערים. שיעור הכתוב זאת נחלת מטה בני אפרים כו' והערים המבדלות, ר"ל פה באר בין נחלת מטה אפרים שהיה מדובק בחלק מזרחי של נחלת יוסף, שחשב גבולם (פסוק ה' ו' ז') בין הערים המבדלות שהפסיק נחלת מנשה ביניהם, והם היו בחלק מערבי של נחלת יוסף בדרום:

כל הערים. שבחלק הזה והחצרות השייכים להם. ומלת מבדלות כמו מובדלות בשורק: