וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹא־[יָכְל֥וּ] (יוכלו) בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְהוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: יְכוֹלִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רַשָּׁאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ, וִיבוּסִי זֶה לֹא עַל שֵׁם הָאוּמָּה הָיָה, אֶלָּא מִגְדַּל דָּוִד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ יְבוּס, וּבְנֵי אוֹתוֹ מָחוֹז מִפְּלִשְׁתִּים הָיוּ, וּכְשֶׁכָּבְשׁוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם לֹא הוֹרִישׁוּ אֶת בְּנֵי אוֹתוֹ מָחוֹז.

וְיַת יְבוּסָאֵי יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם לָא יְכִילוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְתָרָכוּתְהוֹן וִיתִיבוּ יְבוּסָאֵי עִם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשְׁלֵם עַד יוֹמָא הַדִין:

היבוסי. שם האומה:

לא יכלו בני יהודה להורישם. כי גם להם חלק מה בירושלים עם בני בנימין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נג ב) רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה וכו׳:

ואת היבוסי. הסתירה שיש מפה לספר שופטים (סי' א) כתבתי ובארתי על נכון (שם פסוק ח):