וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כׇּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, אֶלָּא אֵלֶּה הַיְּתֵרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי שִׁמְעוֹן מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, וְנִזְכָּרוֹת הֵם בְּנַחֲלַת שִׁמְעוֹן: בְּאֵר שֶׁבַע, וּמוֹלָדָה, חֲצַר שׁוּעָל, וָעָצֶם, וְאֶלְתּוֹלַד, וְחָרְמָה, וְצִקְלַג, וְעַיִן וְרִמּוֹן הֲרֵי תֵּשַׁע הַיְּתֵרוֹת הַמְּנוּיוֹת כָּאן.
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמוֹן כָּל קִרְוַיָא עַשְׂרִין וּתְשַׁע וּפַצְחֵיהֶן:
עשרים ותשע. ובפרטן תמצא ל״ח, וזהו לפי שתשעה מהן לא נשארו לבני יהודה, כי בני שמעון לקחום מחבל יהודה ונזכרות הנה בנחלת בני שמעון, והם: באר שבע, ומולדה, חצר שועל, ועצם ואלתולד, וחרמה, וצקלג, ועין, ורמון:
וחצריהן. ומלבד חצריהן:
