וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפ֒וֹנָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃

וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל סוֹף הַמֶּצֶר.

יָמָּה אֶל יָם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מִצַּד מַעֲרָבִי.

וְנָפַק תְּחוּמָא לְעִבַּר עֶקְרוֹן לְצִפּוּנָא וְיִסְחַר תְּחוּמָא לְשִׁכָּרוֹן וַעֲבַר לְטוּר בַּעֲלָה וְנָפֵק לְיַבְנְאֵל וַהֲווֹן מַפְקָנוֹהִי דִתְחוּמָא לְיַמָא:

צפונה. והיה עקרון לפנים מן הגבול:

תוצאות. סוף הגבול כלה אל הים הגדול:

ויצא. נלוז שנית לצד צפון אל כתף עקרון מפלשתים, והיתה ליהודה (פסוק מה):

ותאר וכו' שכרונה. היה חוץ למצר והקיפו מג' רוחות וחזר החוט למקום שהיה בו נגד כתף עקרון, ועבר ביושר אל הר הבעלה, ומשם יצא ונלז מישרו ליבנאל. ואינו יבנאל של נפתלי (יט, לג):