רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ {פ}

לְחוֹד לְשִׁבְטָא דְלֵוִי לָא יְהַב אַחְסָנָא קוּרְבָּנַיָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן אַחֲסַנְתֵּיהּ כְּמָא דְמַלֵל לֵיהּ:

אשי ה׳. קדשי המזבח הניתן לאחר שקרבו מתיריו על האש:

לו. למשה: