מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־יְהֹוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם וַֽ֠יִּתְּנָ֠הּ מֹשֶׁ֨ה עֶבֶד־יְהֹוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה לָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ {ס}

מֹשֶׁה עַבְדָא דַייָ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְחוּנוּן וְיַהְבָהּ מֹשֶׁה עַבְדָא דַייָ יְרוּתָא לְשִׁבְטָא דִרְאוּבֵן וּלְשִׁבְטָא דְגָד וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה:

משה עבד ה'. ר"ל שעשה זאת עפ"י ה' (הגם שלא היה שייך אל ארץ ישראל והיו מצווים שלא לכבוש ח"ל קודם א"י, כמ"ש בספרי סוף עקב). וכן מה שנתנה לראובני עשה זאת מצד שהיה עבד ה' ובפקודתו: