סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן מֹשֵׁ֡ל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְת֤וֹךְ הַנַּ֙חַל֙ וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל שֶׁשָּׁם גְּבוּל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, סוֹף מֶצֶר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הָיוּ בְּנֵי עַמּוֹן מוֹשְׁלִים.

סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן שַׁלִיט מֵעֲרוֹעֵר דְעַל כֵּיף נַחֲלָא דְאַרְנוֹן וְגוֹ נַחֲלָא וּפַלְגוּת אֲרַע גִלְעָד וְעַד יוּבְקָא דְנַחֲלָא תְּחוּמָא דִבְנֵי עַמוֹן:

יבק הנחל. שם מקום סמוך להנחל, והיה מגבול בני עמון:

סיחון. עתה מפרש סיחון בפני עצמו כמ"ש (במדבר כא, כד; דברים ב, לו):