וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל־יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל־תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעׇזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כׇּל־מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּשְׁלַחוּ אֲנָשֵׁי גִבְעוֹן לְוַת יְהוֹשֻׁעַ לְמַשְׁרִיתָא לְגִלְגָלָא לְמֵיְמַר לָא תְרַשֵׁל יְדָךְ מַעֲבְדָךְ סַק לְוָתָנָא בִּפְרִיעַ וּפְרוֹק לָנָא וְסַעֲדָנָא אֲרֵי אִתְכְּנָשׁוּ עֲלָנָא כָּל מַלְכֵי אֱמוֹרָאָה יַתְבֵי טוּרָא:
אל תרף ידיך. לעזוב אותנו בידם:
תרף. מלשון רפיון:
והושיעה לנו ועזרנו. מבואר ההבדל בין עזר ותשועה, המושיע יעשה את הכל, והעוזר עוזר קצת עד שהנעזר יהיה הפועל העקרי. ועז"א הושיעה, או עכ"פ עזרנו עזר קצת ואנו נלחם: (כי נקבצו. ובפסוק ה' אמר ויאספו, כי האסיפה הוא אחר הקבוץ (כמ"ש בפי' ישעיה סי' יא), והמלכים כבר נתקבצו למעלה סימן ט', ופה היה צריך רק אסיפה נגד ישראל. אבל הגבעונים שדברו בבחינת שבאו עליהם שזה תחלת ההסכמה נגדם, אמרו כי נקבצו):
