וַיִּלְכְּד֣וּהָ וַיַּכּֽוּהָ־לְפִי־חֶ֠רֶב וְאֶת־מַלְכָּ֨הּ וְאֶת־כׇּל־עָרֶ֜יהָ וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֤פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ֙ לֹא־הִשְׁאִ֣יר שָׂרִ֔יד כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה לְעֶגְל֑וֹן וַיַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔הּ וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְכַבְשׁוּהָא וּמְחוּהָא לְפִתְגָם דְחָרֶב וְיַת מַלְכָּהּ וְיַת כָּל קִרְוָהָא וְיַת כָּל נַפְשָׁתָא דְבָהּ לָא אַשְׁאַר מְשֵׁזִיב כְּכֹל דַעֲבַד לְעֶגְלוֹן וְגַמַר יָתָהּ וְיַת כָּל נַפְשָׁתָא דְבָהּ:
ואת מלכה. יתכן שהמליכו עליהם מלך אחר, כי למעלה נאמר שיהושע המית מלך חברון:
ואת כל עריה. הערים הסמוכים לה:
השאלות(לז - לט) והלא לקמן (סימן י"ד) אמר שכלב לכד את חברון? ובשופטים שעתניאל לכד את דביר שהוא קרית ספר?
וילכדוה. הנה לקמן (פרק יד) מבואר שכלב לכד את חברון בחמישי' לכניסתם לארץ. וכן מ"ש אח"כ שיהושע לכד את דבירה סותר מ"ש (שופטים א, יג) שעתניאל בן קנז לכדה. וצ"ל שיהושע לכד את עיר חברון, וכלב כבש מגרשי העיר וחצריה, כי מבואר שם שרק שדה העיר וחצריה נתנו לכלב, וחברון עצמה היתה עיר הלוים כמבואר לקמן (סי' כא), וכן צ"ל בדביר. וגם י"ל שהסיפור שנזכר לקמן סימן י"ד מקומו כאן, שבעת שבא יהושע לפני חברון הזכיר אותו כלב הבטחת משה ונתן לו יהושע את חברון וילחם על העיר ויכרות את הענקים, ונתיחס ליהושע כי נעשה תחת ידו ופקודתו, וכן אז הכה עתניאל בן קנז את דביר, ויחסה ג"כ ליהושע מטעם זה. וסמך על מה שיבואר אח"ז בענין הנחלות תוכן הכבוש איך היה. ומ"ש פה שהרג את מלכה הגם שכבר נזכר שנהרג במלחמת גבעון, פי' הרד"ק שבתוך כך המליכו מלך אחר. או י"ל ששני מלכים היו שמה:
