יְהוֹשֻׁעַ א׳ · ט׳

הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ בְּמִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת. וְהֵיכָן צִוָּהוּ בִּימֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא כג): וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְגוֹ'.

הֲלָא פַקֵידְתָּךְ תְּקֵף וֶעְלֵם לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבַר אֲרֵי בְּסַעֲדָךְ מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָךְ בְּכָל אֲתַר דִתְהָךְ:

צויתיך. אני מצוה לך חזק במלחמה מול האויב ואל תירא:

כי עמך ה׳ וגו׳. ולא אמר ׳כי עמך אני׳, אף שה׳ היה המדבר, ודוגמתו (שמואל א יב יא) וישלח כו׳ ואת שמואל, והמדבר היה שמואל:

הלוא. המלה ההיא תורה לזרז ולחזק, כמו (שופטים ו יד) הלוא שלחתיך:

תערוץ ותחת. שתיהם ענין פחד, כמו (דברים ז כא) לא תערוץ מפניהם וכו׳; (שם א כא) ואל תחת:

הלוא. והנה צוהו על החזוק בחלוקת הנחלות ובשמירת התורה ולא צוהו פה על החזוק בעניני המלחמה נגד האויבים, משיב הלא צויתיך, ר"ל ע"ז שתתחזק בענין המלחמה כבר צויתיך, כי זמ"ש (דברים לא, כג) ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ. ונגד חזק אמר אל תערוץ, ונגד ואמץ, שהוא התמדת החזוק בלב אמר אל תחת, ר"ל אל תפול ממדרגתך בשום פעם:

כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך. גם בלכתך למלחמה נגד האויב, ה' אלהיך עמך לתת אויבך בידך. ולכן לא אמר כי עמך אני, כי חוזר למ"ש אליו משה (שם, ח) וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך, כי פה חזר מה שדבר ע"י משה: