זָקֵ֡ן בָּח֣וּר וּבְתוּלָה֩ וְטַ֨ף וְנָשִׁ֜ים תַּהַרְג֣וּ לְמַשְׁחִ֗ית וְעַל־כׇּל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־עָלָ֤יו הַתָּו֙ אַל־תִּגַּ֔שׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁ֖י תָּחֵ֑לּוּ וַיָּחֵ֙לּוּ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הַזְּקֵנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
סָב עוּלֵם וּבְתוּלָה טַפְלָא וּנְשַׁיָא תִּקְטְלוּן לְחַבָּלָא וְעַל כָּל גַבְרָא דַעֲלוֹהִי רוּשָׁם תְּוָא לָא תִקְרְבוּן וּמִבֵּית מַקְדְשִׁי תִּשְׁרוּן וּשְׁרִיאוּ בְּגַבְרַיָא סָבַיָא דְקָדָם בֵּיתָא:
למשחית. להשחי׳ מן העולם:
ועל כל איש. אבל על כל מי שיהיה עליו הסימן אל תגשו אליו להכותו:
וממקדשי תחלו. תתחילו להכות מהאנשים העומדים לפני מקדשי:
ויחלו. התחילו להכות מהזקני׳ שעמדו לפני הבית אשר קטרו לגלולים כמ״ש ושבעים איש מזקני וגו׳ ואיש מקטרתו בידו (לעיל ח):
תחלו, ויחלו. מלשון התחלה:
