יְחֶזְקֵאל ט׳ · ד׳

וַאֲמַר יְיָ לֵיהּ עֲבַר בְּגוֹ קַרְתָּא בְּגוֹ יְרוּשְׁלֵם וְתִרְשׁוֹם תְּוָא עַל בֵּית עֵינֵי גַבְרַיָא דִמְאַנְחִין וְדִמְאַנְקִין עַל כָּל תּוֹעֶבְתָּא דְאִתְעֲבִידָא בְּגַוָהּ:

בתוך העיר. ולתוספת ביאור אמר בתוך ירושלים:

והתוית תו. תרשום סימן על מצחות הצדיקים הנאנחים ומצטערי׳ בעבור כל התועבות הנעשות בתוכה:

והתוית תו. ענין רושם וסימן כמו ויתו על דלתות השער (ש״א כא):

מצחות. מל׳ מצח:

והנאנקים. גם הוא ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב):

ויאמר אליו צוה שהוא יעבר תחלה ויתוה תו וסימן על מצחות האנשים הצדיקים שהם נאנחים על התועבות הנעשות בעיר כדי שמלאכי חבלה לא ישלטו בהם: