יְחֶזְקֵאל ט׳ · י״א

וְהָא גַבְרָא דְלָבֵישׁ לְבוּשָׁא דְפִנְקָסָא בְּחַרְצֵיהּ מֵתִיב פִּתְגָמָא לְמֵימַר עֲבָדֵית כְּמָא דְפַקֵדְתָּנִי:

משיב דבר. היה משיב תשובה אל ה׳ המשלחו:

עשיתי וגו׳. כאומר הנה לא צוית לרשום כ״א על מצחות הצדיקים ולא על זולתם והנה כן עשיתי כי לא רשמתי על מצחות זולתם ומן הצדיקים הנה לא מצאתי:

והנה ע"ז בא מלאך המלמד זכות לסייע אותי, ואמר שעשה כמו שנצטוה, ושמצא שם צדיקים ראוים להנצל, והמליצה שירמיה בא בתפלתו, והודיע כי הוכיח את העם ושיש גם צדיקים השומעים לקולו, כמו שמבואר בירמיה שנמצאו ג"כ שרים שהצילו אותו, ושהאמינו לדבריו: