יְחֶזְקֵאל מ״ח · ט״ו

וְחַמְשָׁא אַלְפִין דְאִשְׁתָּאֲרוּ בְּפוּתְיָא עַל אַפֵּי עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין חוֹלָא הוּא לְקַרְתָּא לְמוֹתַב וּלְרֶוַח וִיהֵי כֵיבַשׁ קַרְתָּא בְּגַוֵיהּ:

הנותר ברוחב. כי כל הרצועה בכללה תהיה כ״ה אלף רוחב הוצא מהם י׳ אלפים חלק הכהנים וכנגדן ללוים א״כ נשאר עוד מהרוחב חמשת אלפים:

על פני. ר״ל באורך כ״ה אלף:

חול הוא. אל מול קדושת אחוזת הכהנים והלוים תחשב לחולין:

לעיר למושב. ר״ל הרצועה ההיא תהיה לצורך מושב העיר לשדות ולכרמים לכלכל יושבי העיר:

ולמגרש. סביב העיר תהיה מגרש והוא מקום פנוי מבלי זריעה ונטיעה והוא נוי לעיר:

בתוכו. באמצעות החלק הזה:

על פני. ר״ל באורך:

למושב. מלשון ישיבה:

ולמגרש. יקרא כן לפי שהוא חוץ לעיר וכאלו נגרש מן העיר:

וחמשת אלפים הנותר ברוחב מן הכ"ה אלף יהיה מיוחד לבנות בו בנין עיר ירושלים של לעתיד, ולמגרש לעיר סביב: