לַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃

לְכַהֲנַיָא דְקַדִישִׁין מִבְּנֵי צָדוֹק דִנְטָרוּ מַטְרַת מֵימְרִי דְלָא טָעוּ בִּטְעוֹת בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְטָעוּ לֵיוָאֵי:

לכהנים, המקודש. זה יותן לכהנים המקודשים המשמשים במזבח והם מבני צדוק כ״ג אשר שמרו משמרת ה׳ ולא זזו ממנה ולתוספת ביאור אמר אשר לא תעו מה׳ לעבוד עבודת הפסילים בזמן שתעו בני ישראל כאשר תעו שאר הכהנים בני לוי שעשו עבודת העם לפני הפסילים וכמ״ש למעלה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו וגו׳ (לעיל מד):

המקודש. כמו המקודשים והוא דרך כלל:

תעו. הוא לשון מושאל מן התועה בדרך:

לכהנים המקודש מבני צדוק, יהיה לכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע"ז ורק הם יהיו כשרים לעבודה (כמ"ש למעלה סי' מ"ד), יהיה להם חלק הזה המקודש מיתר החלקים: