יְחֶזְקֵאל מ״ז · ט׳

וִיהֵי כָל נַפְשָׁא חַיְתָא דִי רִיחֲשָׁא לְכָל אֲתַר דִי עָלוּן לְתַמָן מֵי נַחֲלָא יְחוֹן וִיהוֹן נוּנַיָא סַגִי לַחֲדָא אֲרֵי עָלִין לְתַמָן מַיָא הָאִלֵין וּמִתַּסָן וּמִתְקַיְמִין לְכָל אֲתַר דִי יַעֲלוֹן לְתַמָן מֵי נַחֲלָא:

והיה כל נפש חיה וגו׳. ואז יהיה כל נפש חיה אשר המים משריצים בכל מקום אשר יבוא שם הנחלים האלו יחיה ויתקיים כל ההשרצה כי לשעבר לא היה מתקיים ההשרצה בעבור מליחת המים אבל כשירפאו וימתקו ממליחתן אז יתקיים:

והיה הדגה רבה מאד. ואז יהיה הרבה דגים כי יגדלו בכל המימות שנתרפאו:

כי באו שמה. אל הימים הנזכרים באו המים האלה היוצאים מן המקדש ולכן ירפאו המים וכל ההשרצה יתקיים חי ויפרו וירבו:

כל אשר וכו׳. בכל מקום שיבא שמה הנחל הזה יהיה כן אחד לא נעדר:

חיה. ר״ל שיש בה חיות ואמר לתוספת ביאור:

ישרץ. ענין ההולדה עם הרבוי וכן פרו וישרצו (שמות א):

והיה כל נפש חיה אשר ישרץ במקום שיבואו שם נחלים המקודשים, יחיה, וגם ירבה מאד, כי המים האלה ירפאו מליחת המים המרים הממיתים את הבע"ח, ולכן יחיו וירבו מאד, והמליצה בזה שבני אדם אשר יחיו בימים האלה וישתו מן המים המדעיים מי התורה והאמונה יחיו חיים הנפשיים, וכן יתרבו המקבלים האמונה האמיתית, שע"י המים האלה ירפאו מחלי הנפש באמונות זרות, וממילא כן יוסף הנחל להגיר שם מימיו וכן יוסיפו לשאוב בששון ממעיני הישועה, שכפי שירבו לקבל כן יוסיף ה' להשפיע מבועי השכל והדעת וישאבו למודים חדשים והשגות עיוניות: