בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מׇד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אׇפְסָֽיִם׃

בְּמִפַּק גַבְרָא מִמַדִינְחָא וְחוּט דִמְשַׁחְתָּא בִידֵיהּ וּמְשַׁח אֶלֶף אַמִין בְּאַמְתָא וְאַעְבִּירַנִי בְמַיָא מֵי קַרְסוּלִין:

בצאת האיש. כאשר יצא המלאך הדובר בי ללכת חוץ למקדש והיה בידו קו המדה אז מדד המים אלף אמה אורך ואח״ז העביר אותי בתוך המים והיו מי אפסים ר״ל רק כסו פסת הרגל ולא יותר:

וקו. הוא חבל המדה:

אפסים. מל׳ פס והאל״ף נוספת והוא כף הרגל וכאשר יקרא כף היד בלשון פס כמ״ש ומלכא חזי פס ידא (דניאל ה׳:ה׳):

בצאת האיש קדים, ויצא עמו אל צד מזרח דרך הר הבית, ומדד אלף אמה והיו עדיין המים מועטים כאפס ואין: