יְחֶזְקֵאל מ״ו · ד׳

וְהָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁר־יַקְרִ֥ב הַנָּשִׂ֖יא לַיהֹוָ֑ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת שִׁשָּׁ֧ה כְבָשִׂ֛ים תְּמִימִ֖ם וְאַ֥יִל תָּמִֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַעֲלָתָא דִי יַקְרִיב רַבָּא קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא שִׁתָּא אִמְרִין שָׁלְמִין וּדְכַר שְׁלִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ביום השבת. וזהו במשך זמן ימי המלואים:

ששה וגו׳. זהו בשביל המלואים מלבד הקרבנות שצותה התורה הבאים חובה ליום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והעולה, עתה שב לקרבנות החינוך, העולה שיקרב לחינוך ביום השבת של ק"ץ ימי החינוך, יהיו ששה כבשים חוץ מקרבנות היום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל