יְחֶזְקֵאל מ״ה · ג׳

וּמִן מִשְׁחָתָא הָדָא תִּמְשַׁח אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּפוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין וּבֵיהּ יְהֵי מִקְדְשָׁא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין:

ומן המדה הזאת תמוד וכו׳. ולפי שלא פירש למעלה במה ימודו מדת התרומה אם באמות אם בקנים לכן פירש ואמר ומן המדה הזאת ר״ל במדה שמדד את הר הבית דהיינו בקנים וכמ״ש וימד את רחב הבנין קנה אחד (לעיל מ) בזה המדה תמוד האורך של חמשה ועשרים אלף וכו׳:

ובו. באמצעית השטח ההוא יהיה המקדש הוא הר הבית שהוא קודש קדשים מול כל שטח הרצועה ההיא הנקרא קדש:

ומן המדה הזאת תמוד, יען לא נדע מדת הקנה שבו מדד האורך של כ"ה אלף ורחב י' אלף, באר שיהיה באותו מדה שמדד את החמש מאות של הר הבית, שזה כבר התבאר שהיה במדת קנה שהיה מחזיק שש אמות באמה של ששה טפחים (כמ"ש בסי' מ' פ"ה), וא"כ היה האורך ע"ה מיל והרוחב ה' מיל, ובו יהיה המקדש קדש קדשים, שלפי ערך קדושת תרומת הכהנים תהיה קדושת המקדש קדשי קדשים, בענין שעד המקדש היו חמש קדושות זו למעלה מזו, א. שתרומת הנשיא היה קדש נגד א"י, ונקרא בשם תרומה, ב. וחלק השייך להעיר קודש נגד תרומת הנשיא, ג. וחלק של הלוים קדוש ממנה, ד. וחלק של הכהנים קדוש ממנה, ה. וחלק של הר הבית היא הקדושה החמשית הקדוש מכולם, ואחר הר הבית היה עוד חמש קדושות, א. החצר החיצונה, ב. למעלה מזה החצר הפנימי, ג. האולם, ד. ההיכל, ה. קדשי הקדשים, הרי עשר מדרגות בקדושה: