וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃

וּתְהֵי לְהוֹן לְאַחֲסָנָא חוּלַק מוֹתַר קוּרְבָּנִי חוּלַקְהוֹן וְאַחְסָנָא לָא תִתְּנוּן לְהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל מַתְּנַן דִיהֲבֵית לְהוֹן אִינוּן אַחֲסַנְתְּהוֹן:

והיתה להם לנחלה. הכהונה תהיה להם לנחלה כי לא ינחלו חלק בארץ:

אני נחלתם. ר״ל מותר קרבני יהיה נחלתם:

ואחוזה. אחוזת נחלת קרקע שדות וכרמים לא תתנו להם וזהו למען יהיו פנוים לעסוק בעבודת המקדש (ומה שלקחו תרומת הארץ כמ״ש תרומת הקודש לכהנים וכו׳ (לקמן מ״ח) זה היה לצורך בתים וחצרות):

אני אחוזתם. ר״ל מותר קרבני יהיה אחוזתם וכפל הדבר במ״ש:

ואחוזה. ענין חלק ונחלה:

(כח-כט) והיתה להם לנחלה, מוסב למטה, והיתה להם לנחלה המנחה והחטאת והאשם, כד"ש (במדבר י"ח ט') זה יהיה לך מקדשי הקדשים כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם, ועז"א אני נחלתם ואחוזה לא תתנו להם שאף שהלוים יקחו חלק בארץ לע"ל, הכהנים לא יהיה להם אחוזה כמש"ש (פסוק כ') בארצם לא תנחל וכל חרם כמש"ש (פסוק י"ד) כל חרם בישראל לך יהיה: