וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃

וְאַרְמִלָא וּמְתָרְכָא לָא יִסְבוּן לְהוֹן לִנְשִׁין אֱלָהֵין בְּתוּלְתָּא מִזַרְעָא דְבֵית יִשְׂרָאֵל וְאַרְמַלְתָּא דִי תְהֵי אַרְמַלְתָּא שְׁאַר כַּהֲנַיָא יִסְבוּן:

ואלמנה וגו׳. זהו בכהנים גדולים שאסורים גם באלמנה ואינם נושאים כ״א בתולות:

אשר תהיה אלמנה. ר״ל שלא תהיה רק אלמנה אבל לא נחלצה אז מכהן יקחו ר״ל מקצת כהנים מותרים בהם והם ההדיוטים אבל כשהיא גם חלוצה אסורה גם להדיוטים ואף שהיא מדרבנן רמזה יחזקאל:

ואלמנה וגרושה, גם בזה יתעלו מן מדרגת כ"ה להחמיר ע"ע שלא יקחו אלמנה מזרע בית ישראל, שאם יקחו אשה בת ישראל יזהרו שתהיה בתולה לא אלמנה כמעלת הכ"ג, ורק אם האלמנה תהיה בת כהן, וגם בעלה הראשון היה כהן אז יקחוה כדי שלא להתדמות לכ"ג לגמרי: