וּבְמִיפַקְהוֹן מִדַרְתָּא דְקוּדְשָׁא לְדַרְתָּא בָרַיְתָא לְאִיתְעָרָבָא עִם עַמָא יִשְׁלְחוּן יַת לְבוּשֵׁיהוֹן דִי אִינוּן מְשַׁמְשִׁין בְּהוֹן וְיַחֲתוּן יַתְהוֹן בְּלִשְׁכַת קוּדְשָׁא וְיִלְבְּשׁוּן לְבוּשִׁין אוֹחֲרָנִין וְלָא יִתְעָרְבוּן עִם עַמָא בִּלְבוּשֵׁיהוֹן:
ובצאתם. וכאשר יצאו הכהנים מהעזרה שלהם אל החצר החיצונה וחוזר ומפרש אל החצר וכו׳ ר״ל מה שאמרתי אל החצר החיצונה הכוונה היא אל העם כלומר אין הכוונה לעזרת נשים כ״א אל העם הוא עזרת אנשים אשר שם עמידת העם אבל למול עזרת כהנים נקראה בשם חצר החיצונה:
את בגדיהם. בגדי כהונה:
בלשכות הקדש. הם העומדים בתחתיות ההר וממעל:
בגדים אחרים. בגדי חול:
לא יקדשו וכו׳. ר״ל למען לא יהא נראה שהעם קדושים כמוהם כ״א יבואו שמה בבגדי כהונה יהא נראה לכל שאין חשש אם יגעו בהן בני העם כאלו הם קדושים כמו הכהנים:
יפשטו. ענין הסרת המלבוש:
ובצאתם, בעת שיצאו מן החצר הפנימי אל החצר החיצונה, היינו אל לשכות העשרים שהיו בחצר החיצונה והיו מקודשות בקדושת עזרה, ומשם יצאו אל החצר החיצונה המיוחדת אל העם, היינו חוץ מלשכות העשרים למקום שלא נתקדש ושם עומדים העם אז יפשטו את בגדיהם והניחו אותם בלשכת הקדש היינו בלשכת העשרים, ושם ילבשו בגדיהם אחרים וכמ"ש למעלה (מ"ב י"ד) ושם יניחו בגדיהם, וחזר הדבר עתה, לפרש שזה מפני חשיבותם שיעלו למדרגת הכ"ג אשר פשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם, רק הם יבדלו במה שא"צ גניזה רק ליבשום אח"כ שנית, וגם בכ"ג יש פלוגתא אם כשרים ליוה"כ אחר, ומפרש שמה שלא יוכלו לצאת אל העם עם בגדי הקדש, הוא כדי שלא יקדשו את העם בבגדיהם כי תתרבה קדושתם עד שלא יוכלו להתקרב בבגדים אל העם:
