וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

וְכַהֲנַיָא לֵיוָאֵי בְּנֵי צָדוֹק דִי נְטַרוּ יַת מַטְרַת מַקְדְשִׁי בְּמִטְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבָּתַר פּוּלְחָנִי אִינוּן יִתְקַרְבוּן לְפוּלְחָנִי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי וִישַׁמִשׁוּן עַל מַדְבְּחִי לְקָרָבָא קֳדָמַי תְּרַב וְדָם נִכְסַת קוּדְשִׁין אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

והכהנים הלוים. אבל הכהנים מבני לוי מזרע צדוק ששימש בימי שלמה:

אשר שמרו. ולא זזו מעבודת המקום בזמן שתעו בני ישראל:

והכהנים הלוים, אמנם הכהנים בני לוי אשר הם בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי ולא עבדו ע"ז, המה יקרבו אלי לשרתני בכל עניני הכהונה, ולהקריב חלבי האימורים לזרוק הדמים: