וְהִנֵּ֗ה כְּבוֹד֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ׃

וְהָא יְקָר אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְגְלֵי מֵאוֹרַח מַדִינְחָא וְקַל מְבָרְכֵי שְׁמֵהּ כְּקַל מַיִין סַגִיאִין וְאַרְעָא נַהֲרַת מִזִיו יְקָרֵהּ:

כקול מים רבים. מדמה קול השכינה לקול המים להסביר את האוזן כפי שהורגלה:

והארץ האירה מכבודו. מזיו השכינה נתמלאה הארץ אורה:

האירה. מלשון אורה:

והנה כבוד אלהי ישראל, ראה התגלות ה' בכבודו מצד שהוא אלהי ישראל, ששם זה מורה על הקשר שי"ל עם ישראל ועל ההשגחה הפרטיית הדבקה עמהם להנהיגם בהנהגת נסיית, ר"ל שראה שיחזור שכינתו עליהם וינוסס נס ליראיו, וכתב הרי"א שבא מדרך הקדים כי צד המזרח יתן אומר ודברים על כח ה' ויכלתו, מצד התנועה המזרחית אשר הגלגל היומי מניע כל צבא השמים ממזרח למערב הפך תנועתם העצמית ממערב למזרח, וכמ"ש חז"ל אלמלא קול גלגל חמה נשמע קול המונה של עיר שקול הגלגל ישתיק קול המון עיר המכחישים מציאות ה' כמ"ש בעק"י, וקולו ר"ל ואז נתגלה השגחתו לכל, אם לשמע אזן כי קולו כקול מים רבים שהוא כל מי המציאות המשמיעים קול כי אדיר במרום ה', אם מצד ראות העין כי הארץ האירה מכבודו ע"י התגלות השכינה וכבוד ה' לחוזים ונביאים: