יְחֶזְקֵאל מ״ב · ו׳

אֲרֵי מִתַּלְתָּן אִינוּן וְלֵית לְהוֹן עַמוּדִין כְּעַמוּדֵי דָרָתָא עַל כֵּן דְחִיקָן מֵאַרְעֲיָתָא וּמִמְצִיעָתָא מֵאַרְעָא:

כי משולשות הנה. בא ליתן טעם למה היו אתיקים בפנים למעט החלל ואמר לפי שבנין הלשכות היו משולשות שלשה עליות זו ע״ג זו ולכן צריך לחזק הבנין:

ואין להן וגו׳. ר״ל אין תועלת להן בעמודים כלפי החוץ לבד כדרך עמודי החצירות כי לא יתחזקו באלה:

על כן וכו׳. ר״ל הואיל והיה הצורך לעשות עמודים גם בפנים לכן נלקח ונפרש מחלל לשכות התחתונות ומהתיכונות מהארץ ר״ל כלפי רצפת התיכונות מעטו האתיקים את החלל אבל לא כלפי התקרה כי האתיקים היו הולכים וכלים כלפי מעלה ולא הגיעו עד התקרה כי כבר נתחזק הבנין ועיין בצורה:

נאצל. ענין הפרשה כמו אצלת לי ברכה (בראשית כ״ז:ל״ו):

כי משולשת הנה, באר את הדבר, מפני שהאתיקים וכן הלשכות היו משולשות, ולכן היו בהם תחתונות ותיכונות ועליונות, ואין להם עמודים כעמודי החצרות באר הטעם שהוצרך להניח את הקורות על הקירות של הלשכות ולמה לא הניח קורות רצפת האתיקים על עמודים כדרך הרגיל באתיקים שבונים בחצרות שמעמידים עמודים וממשיכים קורות מעמוד לעמוד כנ"ל, עז"א שלא רצה להעמיד עמודים לצורך האתיקים, מפני שהעמודים ימעטו את רוחב הדרך שבין הלשכות, על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ ר"ל לכן נאצל ונגרע בכל פעם מן בנין הלשכה אל האתיק, ונלקח אליהם מן גג הלשכות התחתונות ומן גג הלשכות התיכונות, מהארץ שלהם היינו מהרצפה של האתיק התחתון, וגג הלשכה התיכונה היא הארץ והרצפה של האתיק התיכון, ונאצל מהארץ מן הלשכה אל האתיק, שעליו הונחו קורות האתיקים: