יְחֶזְקֵאל מ״א · ז׳

וּפּוּתְיָא מְסִבָּתָא וְסַלְקָא לְעֵלָא לְעֵלָא מִן מְחִיצַיָא אֲרֵי מַקְפָא בֵיתָא לְסַלָקָא לְעֵלָא לְעֵלָא סְחוֹר סְחוֹר לְגָיו עַל כֵּן פָּתֵי בֵיתָא מִלְעֲלָא וְכֵן בִּמְסִבָּתָא סַלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעִלֵיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֲתָא:

ורחבה. ר״ל בנין הצלעות היו הולכות ומתרחבות כי האמצעית נתרחבה מהתחתונות כשעור מה שנפחת בעובי קיר הבית וכן העליונות מהאמצעית:

ונסבה. בנין מעלות היה עד למעלה למעלה לבוא אל הצלעות שהיו ממעל:

כי מוסב. חוזר הוא על ראשית המקרא שאמר ורחבה ויפרש בזה לומר בעבור שהיה כותל הבית מסובב למעלה למעלה בגרעון עובי הקיר להניח שמה קורות התקרה כמ״ש למעלה ולתוספת ביאור אמר סביב סביב לבית מכל ג׳ הרוחות ועל כן נתרחב צלעות הבית למעלה האמצעית מהתחתונות והעליונות מהאמצעית:

וכן התחתונה. מוסב על ונסבה לומר וכן בהמסיבה ההיא עלה העולה מהתחתונה אל העליונה בדרך התיכונה ולא היה לה מסיבה אחרת כן ת״י, או ונסבה יאמר על המסיבה הנתבאר למטה בחשבון רחב שבעים אמה ור״ל המסיבה גבהה למעלה ללכת דרך בה למעלה לצלעות ר״ל לצלעות העומדות ממעל כי הגיע גבהם עד גובה הצלעות העליונות ועל זה אמר וכן התחתונה וכו׳ ור״ל וכן עלה העולה אל העליונה מן התחתונה בדרך התיכונה ר״ל מלבד הדרך שהיה אל העליונה מן המסיבה היה עוד דרך מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה לעלות שמה דרך מעלות (ובצלעות המערב לא היה אלא דרך עליה ההיא כי שם לא היה מסיבה):

ונסבה. מל׳ סביב ויאמר על בנין המררגות שהיתה בתמונת עמוד והעולה בה מסבב את העמוד בדרך הלוכו, או יאמר על בנין המסיבה והוא שם חדר מה שהיה מסבב כל הצלעות מצפון ומדרום:

על העליונה. אל העליונה:

לתיכונה. לאמצעית כמו והבריח התיכון (שמות כ״ו:כ״ח) ובאה הלמ״ד במקום בי״ת כמו ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל בדרך התיכונה:

ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות, עתה באר באיזה אופן עלה על היציע התיכונה והעליונה, שבבנין של שלמה עלו ע"י בלולים, ובבנין העתיד יהיה זה באופן אחר, שהכותל יתרחב בבנין בחוץ כעין כבש ומעלה, שאבני הכותל יהיו בולטים כשתים או שלש אמות לחוץ ונגבהים כן למעלה למעלה ככבש ומסבה שעליו יעלו במעלה עד הצלע העליונה, וז"ש ורחבה היינו שנתרחבה הקיר וזיז יוצא ממנה לחוץ, ונסבה למעלה שכן תגבה המעלה והמסבה הזאת עד למעלה שיכנס בו לצלעות כי מוסב הבית למעלה, ר"ל שלא לבד אל הצלעות היו עולים במסבה כזאת שהתרחבה מן הכותל, כי גם לכל גובה הבית מסביב כשרצו לעלות עד גג הבית או לעליות שבו, היו עולים במסבה כזאת, שכבש כזה היה מסב סביב סביב לבית בחומה שסביב הבית בחוץ היו אבנים מתרחבים מן הכותל ונגבהים למעלה, ככבש ומדרגות עד גג הבית, וכבר אמרו חז"ל (זבחים דף ס"ג) שכל כבשי כבשים שהיו במקדש היו ג' אמות לאמה, ולפ"ז לעלות לגובה של מאה אמה היה הכבש סובב באורך שלש מאות אמה, ואחר שאמר (בפסוק ח') שראה לבית גובה סביב סביב שמשמע שיגבה הרבה יותר מבתים הקודמים, אם יגבה מאתים אמה יהיה צריך להקיף שש מאות אמה עד שיגיע לגובה הגג, והיה א"כ מוסב הבית שעלה למעלה למעלה עד ראש הגג סביב סביב לבית שהיה מסבב את הבית כמה פעמים, כשהגיע על המסבה לסוף רוח דרומית למזרח הקיף משם למזרח ואח"כ לצפון ולמערב וחזר לדרום, ועז"א סביב סביב, על כן רוחב לבית למעלה ר"ל לכן לא היה אפשר להגיע לשם ע"י בלולים כמו במקדש ראשון כי היה גבוה מאד מאד, רק ע"י שהיה רוחב לבית היינו שנתרחב הכותל נמצא ממנה רוחב להיות סולם וכבש ומדרגות עי"כ היה אפשר לעלות על ידו למעלה, וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה, עתה באר באיזה צלע מן הצלעות העליונות היה הפתח שבו יכנס דרך המסבה מבחוץ אל הצלע, אמר כשעלה מן הצלע התחתונה על הצלע העליונה נכנס דרך פתח שנקבע בצלע התיכונה של העליונות ר"ל בצלע השלישית של החמש צלעות שהיו באורך, ופי' הכתוב כשיעלה מן התחתונה על העליונה יגיע לפתח שיש בצלע התיכונה מן הצלעות העליונות):