וּשְׁתַּ֥יִם דְּלָת֖וֹת לַדְּלָת֑וֹת שְׁ֚תַּיִם מוּסַבּ֣וֹת דְּלָת֔וֹת שְׁ֚תַּיִם לְדֶ֣לֶת אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֥י דְלָת֖וֹת לָאַחֶֽרֶת׃

וְתַרְתֵּין דָשִׁין אִימְהָן לְדָשַׁיָא תַּרְתֵּין מַקְפָן דָשִׁין תַּרְתֵּין לְדָשָׁא חַד וְתַרְתֵּין דָשִׁין לְאוֹחֲרַנְתָּא:

ושתים דלתות לדלתות. ר״ל כל דלת היתה חלוקה לשתים והיו קבועות זו לעומת זו חלק האחת במזוזת צפונית ואחת לעומתה במזוזת דרומית וכשהן נסגרות היו סותמות כל חלל הפתח:

שתים מוסבות דלתות. ר״ל אלו השתים היו הדלתות מוסבות החצי את החצי והוסיף לפרש ולומר שתים לדלת אחת וכו׳ ד״ל כל חלק מכל דלת היתה חלוקה עוד לשתים ע״י חוליות והיתה נקפלת לאחוריה וסובב חציה את חציה והיה א״כ בכל חלק רביעית הדלת וכשהן נפשטות ונסגרות היו סותמות כל חלל הפתח ועיין בקונטרס בנין הבית:

מוסבות. מל׳ סבוב:

ושתים דלתות לדלתות, ולכל דלת מן השתי דלתות היו להם שתי דלתות כ"א בת חמש אמות, שתים מוסבות דלתות, וכל דלת מן השתי דלתות שמבפנים ושבחוץ היתה מורכבת משתי חוליות עד שתוכל להקפל לשנים, כי הדלתות החיצונות נפתחו לפנים ודלתות הפנימיות נפתחו לחוץ, שניהם נפתחים אל חלל הפתח, שכל החלל היה רק שש אמות, ולכן היו נקפלות כל אחד לשנים, ועי"ז יכלו לעמוד כשנפתחות זה אצל זה, וזה כדעת ר"י בתמיד, הגם שהרמב"ם פסק כחכמים, בבית שלעתיד יהיה כרבי יהודה שכן פשטות הכתוב, כי גם לרבי יהודה לא היה בבית שני ממש כמו שיהיה בבית הג', שבבית שני היו הדלתות כנוסות חצי אמה תוך עובי הפתח כמו שמוכרח במשנה ובבית השלישי יעמדו בתחלת הפתח (כמו שנראה ממ"ש בפסוק א' רוחב האהל עיי"ש), והיה הקיפול אחר ג' אמות של הפתח נכפלו השתי אמות על הג', ובזה היו מכסים עובי הפתח, ור"י לא הוציא מהכתוב רק שהיו נקפלות לא שהיו דומים בכל דבר כי בית הג' יהיה משונה מבית הב':