עַל־מֵעַ֣ל הַפֶּ֡תַח וְעַד־הַבַּ֩יִת֩ הַפְּנִימִ֨י וְלַח֜וּץ וְאֶל־כׇּל־הַקִּ֨יר סָבִ֧יב ׀ סָבִ֛יב בַּפְּנִימִ֥י וּבַחִיצ֖וֹן מִדּֽוֹת׃

עַד לְעֵלָא מִן תַּרְעָא וּמִן בֵּיתָא גַוְאָה וּלְבָרָא וְעַל כָּל כּוֹתְלָא סְחוֹר סְחוֹר מִלְגָיו וּמִלְבָרָא מִשְׁחָן:

על מעל הפתח. ר״ל על הכותל אשר מעל הפתח ועד הבית הפנימי הוא בית קה״ק ולחוץ הוא ההיכל החוצה לו ובכל הקיר בין בפנימי הוא בית קה״ק בין בחיצון הוא ההיכל הכל היה מחופה בלוחות עץ עשויות במדה אחת זה כזה וכפל הדבר לומר שלא היה מקום פנוי מבלי לוחות ארז כי כל הבית היה מצופה זהב והיה צורך אל הלוחות:

על מעל לפתח, ר"ל וכן כסו עצים רחבים על הקיר אשר מעל לפתח עד התקרה, וזה היה עד הבית הפנימי ולחוץ, ר"ל בבית הפנימי ובעזרה החיצונה, היה מכוסה בעצים להיות מוכן לטוח שם בזהב, ואת כל הקיר חוץ מזה ראה שבכל הקיר בין בבית הפנימי ובין בעזרה החיצונה, היה מדות, ר"ל שראה שעל העצים של כיסוי הקירות נרשמו מדות ומדידות, שהבונה מדד שם ורשם במדה אל הפתוחים שעתיד לעשות שם בזהב, משולשים מרובעים ועגולים ושטוחים אחרים שהכין במדה על העץ, במדות שונות לפי חכמת הציור: