יְחֶזְקֵאל מ׳ · ט׳

וּמְשַׁח יֵת אוּלַמָא דְתַרְעָא תַּמְנֵי אַמִין וְאֵלוֹהִי תַּרְתֵּין אַמִין וְאוּלָמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו:

וימד וגו׳. משך בליטתו לפנים:

ואיליו. המזוזות שעמדו בראשי הכתלים נמשך בליטתן לפנים שתי אמות הרי בין הכל עשר אמות (אבל רוחב המזוזות היה קנה אחד לכסות עובי הכותל ועם כי היו עגולים כלפי שקראום איליו מ״מ לא היו במרחק שוה):

ואולם השער מהבית. לפי שאולם הוא בית שער ודרכו להיות מחוץ לשער וכמו שהיו אולמי חצר הפנימי לכן אמר הנה האולם הזה היה מבפנים לא כדרך האולמות ונעשה כן למען יהיה האולם הזה מול אולם חצר הפנימי וזהו דבר נוי ופאר (וכתלי האולם היו משוכין מחלל השער אמה וחצי מזה ומזה כמפורש בענין):

ואילו. כן יקראו המזתות על כי היו עגולים כאילן אלה:

וימד, (מדידה שלישית) מדד את אולם השער מצפון לדרום, והיה שמונה אמות ואיליו שתים אמות, ר"ל כי רוחב חלל האולם מצפון לדרום היה עשר אמות כרוחב חלל השער רק בצד פתחו עמדו שני אילים אחד מצד זה ואחד מצד זה והיה כ"א אמה על אמה עגול, והיה עמידתם בתוך פתח האולם בפנים וסתמו את הפתח אמה מכל צד, עד שלא נשאר שם מחלל האולם רק שמונה אמות, ועם שתי אמות של שני האילים היה פתחו עשר אמות כמדת חלל השער, כי שני כותלי האולם היו שוים עם השער בצד פנימי שלהם, ורוחב חללו כרוחב חלל השער, ואולם השער מהבית באשר הדרך הוא שהאולם יעמוד חוץ לשער בצד חוץ כמו שהאולם של עזרת ישראל היה לצד חוץ, הודיע שאולם של שער החצר החיצונה היה מהבית היינו בפנים, והיה כן לנוי כדי שיהיה אולם כנגד אולם: