יְחֶזְקֵאל מ׳ · ו׳

וְעַל לְתַרְעָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח מַדִינְחָא וּסְלִיק בְּדַרְגוֹהִי וּמְשַׁח יַת סִפָּא דְתַרְעָא קַנְיָא חַד פוּתְיָא וְיַת סִפָּא חַד קַנְיָא חַד פּוּתְיָא:

ויבוא. המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל:

ויעל במעלותיו. עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות:

קנה אחד רוחב. כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית:

ואת סף אחד. ר״ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב:

במעלותיו. הם המדרגות שעולין דרך בם:

סף. כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט):

ויבא אל שער משם בא אל שער אחד שהוא שער עזרת נשים שהוא לפני עזרת ישראל, (ונקרא בספר הזה בשם חצר החיצונה, נגד עזרת ישראל שנקראת חצר הפנימית), והחומה הזאת הקיפה מד' רוחות, אשר פניו דרך הקדימה ר"ל שבא בשער המזרחי ויעל במעלותיו מפני שההר היה משופע ועשו אותו מישור חפרו מעלות אצל השער, ולא באר פה כמה מעלות היו, ומבנין בית שני א"א ללמוד שהיה משונה מבנין זה שכן גם במעלות עזרת ישראל היה משונה, וע"כ שסמך ע"מ שבאר בצד צפון ודרום שהיו שבע מעלות [הערה: והנה בבנין בית שני היה שטח הר הבית חלוק במחיצה ונקרא סורג, ומזו המחיצה עד עזרת נשים היה עשר אמות ונקרא חיל (כמ"ש בפ"ב דמדות), שלשם אין נכרים וטמאי מתים נכנסים, ועתה היה במקומו התאים ואחריהם היו הששים אלים (שיתבאר בפסוק י"ד) שעמדו כנגד כל הכותל, והחזיקו י"ב אמות רחוק מן הכותל: ע"כ]:

וימד את סף השער החומה הזאת היה עוביה י"ג אמות והיה בה שני ספים א' לצד החיצון ואחד לצד פנים, כ"א החזיק שש אמות ואמה אחת היה באמצע בין סף לסף, ועז"א שמדד סף אחד שהוא החיצון היה קנה אחד רחב, ואת סף אחד הוא הפנימי היה קנה אחד רחב, ומסתמא היה כן גם בצד השני של השער כיון שעובי החומה היה שוה בשניהם: