וַיָּ֛מׇד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃

וּמְשַׁח יַת פּוּתְיָא דְמַעֲלָנָא דְתַרְעָא עֲסַר אַמִין אוּרְכָּא דְתַרְעָא תְּלַת עַסְרֵי אַמִין:

את רוחב. הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזה:

אורך השער. הוא החלל שבין כותלי אולם השער (ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בל׳ אורך ראוי א״כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י״ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בל׳ אורך) שלש עשרה אמות עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן:

וימד, עתה מדד את השער בעצמו והיה רוחב פתח השער מצפון לדרום עשר אמות, ואורך השער ממזרח למערב היה שלש עשרה אמות, שכבר בארנו שרוחב קיר החצר היה שלש עשרה אמות (כי נחלק לשני ספים כל סף שש אמות ואמה אחת באמצע כנ"ל (פסוק ו') והיה ארכו י"ג אמה: