וְאֶת־שֵׁ֨ם קׇדְשִׁ֜י אוֹדִ֗יעַ בְּתוֹךְ֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־אַחֵ֥ל אֶת־שֵׁם־קׇדְשִׁ֖י ע֑וֹד וְיָדְע֤וּ הַגּוֹיִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה קָד֖וֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וְיַת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי אֲגַלֵי בְּגוֹ עַמִי יִשְׂרָאֵל וְלָא אָחֵיל יַת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי עוֹד וְיֵדְעוּן עַמְמַיָא אֲרֵי אֲנָא יְיָ קַדִישָׁא אַשְׁרֵיתִי שְׁכִנְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל:

אודיע. אפרסם שם קדשי בתוך עמי ישראל:

ולא אחל. ר״ל לא אניח עוד את שמי להיות מחולל:

כי אני ה׳ קדוש בישראל. שאני ה׳ הקדוש שוכן בישראל:

אחל. מל׳ חלול:

ואת שם קדשי אודיע, כי אז אודיע לישראל שאני מנהיגם בדרך הקדושה שהיא התרוממות והתעלות מן הדרך הטבע, ולא אחל את שם קדשי עוד שיאמרו מבלי יכולת, עד שכל הגוים ידעו כי אני ה' קדוש בישראל ומנהיגם בהנהגה השגחיית נסיית: