וְשׁ֣וֹבַבְתִּ֔יךָ וְנָתַתִּ֥י חַחִ֖ים בִּלְחָיֶ֑יךָ וְהוֹצֵאתִי֩ אוֹתְךָ֨ וְאֶת־כׇּל־חֵילֶ֜ךָ סוּסִ֣ים וּפָרָשִׁ֗ים לְבֻשֵׁ֤י מִכְלוֹל֙ כֻּלָּ֔ם קָהָ֥ל רָב֙ צִנָּ֣ה וּמָגֵ֔ן תֹּפְשֵׂ֥י חֲרָב֖וֹת כֻּלָּֽם׃

וַאֲשַׁדְלִינָךְ וְאֶתֵּן שֵׁירִין עַל לִיסָתָךְ וְאַפֵּיק יָתָךְ וְיַת כָּל מַשְׁרִיָתָךְ סוּסְוָן וּפָרָשִׁין לְבוּשֵׁי גְמִיר כּוּלְהוֹן מַשִׁרְיָן סַגִיאָן דִי מְזַיְנִין בַּעֲגִילִין וּתְרֵיסִין אָחֳדֵי סַיְפִין כּוּלְהוֹן:

ושובבתיך. אתן בלבך להיות שובב ומורד ואתן חחים בלחייך למשוך אותך ע״י כדרך שמושכים החיות אל מקום הנרצה ר״ל אעיר לבך אל הדבר ואוציא אותך ממקומך עם אנשיך במרבית סוסים ופרשים וכולם יהיו מלובשים במלבושי פאר ויהיו עם רב בצנה ובמגן וכולם יתפשו חרבות כדרך אנשי מלחמה:

ושובבתיך. ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו משובה ישראל (ירמיה ג):

חחים. הם הטבעות שמשימים בלחיי החיה למושכה ע״י וכן ויביאוהו בחחים (לעיל יט):

בלחייך. כן נקראו חלק הפה ממעל ומתחת:

מכלול. מלשון כל ר״ל כלול בכל יופי:

צנה ומגן. שמות כלי מלחמה עשויים להציל ממכת חרב וחנית:

תופשי. אוחזי:

חרבות. מל׳ חרב:

ושובבתיך, החיה תצא מארצה, אם ע"י שובבות שאז תצא ברצון, אם ע"י שאחר מושך אותה בחחים, אומר כי תלך מעצמך ע"י שאשובב אותך, וגם אוציאך ע"י חחים בעל כרחך, הוצאתי אותך ואת כל חילך ומפ' שאנשי החיל יהיו רוכבי סוסים ופרשים ויהיו לבושי מכלול, ועמהם יהיה גם עם רב המתנדבים לצאת עמו, וז"ש קהל רב וגם הם ישאו צנה ומגן להגן בפני חרב וקשת, וגם כולם יהיו תופשי חרבות: