וְנָתַתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם גִּידִ֜ים וְֽהַעֲלֵתִ֧י עֲלֵיכֶ֣ם בָּשָׂ֗ר וְקָרַמְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ ע֔וֹר וְנָתַתִּ֥י בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

וְאֶתֵּן עֲלֵיכוֹן גִידִין וְאַסֵיק עֲלֵיכוֹן בִּסְרָא וְאֶקְרוֹם עֲלֵיכוֹן מַשְׁכָא וְאֶתֵּן בְּכוֹן רוּחָא וְתֵיחוּן וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

ונתתי וכו׳. אחר שיתקרבו העצמות כ״א למקום הראוי לו אתן עליכם גידים לחבר ולקשר העצמות זה בזה:

וקרמתי. אעשה עליכם קרום של עור ואחר זה אתן בכם רוח החיוני ותשארו חיים וקיימים:

כי אני ה׳. והכל בידי:

וקרמתי. מלשון קרום כעין קליפה ובדרז״ל קרום שעלה מחמת מכה (חולין מ״ג):