דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃

אִתְנַבֵּי לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא מְקָרִיב יַת שִׁבְטָא דְיוֹסֵף דִי הוּא שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהוֹן וַאֲחַבֵּיר יַתְהוֹן עֲלוֹהִי יַת שִׁבְטָא דִיהוּדָה וְאַעְבְּדִינוּן לְעַמָא חַד וִיהוֹן חַד קֳדָמָי:

את עץ יוסף. ר״ל שבט מלכות יוסף אשר היא ביד אפרים:

ושבטי ישראל חבריו. ר״ל וגם אקח שבטי ישראל שהתחברו עמו ואתן אותם עליו ר״ל עם אפרים אתנם להיות שבט מלכות יהודה ואעשה אותם לשבט מלכות אחד וכן תקום הדבר בידי החזקה:

עץ. ר״ל שבט מלוכה ולפי שעשה משל עץ אחז לשון עץ:

עליו. ר״ל עמו בסמוך לו:

את. עם: