לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱ֠הֹוִ֠ה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְמוֹת֙ וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃

בְּכֵן טוּרֵי יִשְׂרָאֵל קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ אֱלֹהִים כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לְטוּרַיָא וּלְרָמָתָא לְפַצִידַיָא וּלְחֵילַיָא וּלְחֶרְבָתָא צַדְיָתָא וּלְקִרְוַיָא שְׁבִיקָתָא דַהֲוָאָה לְחוֹךְ וּלְלָעָב לִשְׁאָרָא דְעַמְמַיָא דְמִסְחוֹר סְחוֹר:

לכן וכו׳. לפי שארכו הדברים לזה אמר שוב לכן וכן דרך המקרא בכל מקום:

הנעזבות. מיושביהן:

לאפיקים. מקומות שהמים נגרים שם בחתק:

ולגאיות. מל׳ גיא ועמק:

לבז. מל׳ בזיון:

לכן הרי ישראל כה אמר ה', מואב לא לקחו מגבול ישראל ולא עשו בם נקמה רק היו בינהם ללעג ובוז, וז"ש אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים ולכן נבא עליהם פורענות (למעלה סי' כ"ה) וז"ש כה אמר ה':