וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֤ר חִלְּלֻ֙הוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁמָּה׃ {פ}

וְחָסֵית עַל שְׁמָא דְקוּדְשִׁי דְאָחִילוּהִי בֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּינַי עַמְמַיָא דְאִתְגְלִיאוּ לְתַמָן:

אשר חללוהו. ר״ל אשר נתחלל על ידיהם:

ואחמול. מל׳ חמלה וחס:

ואחמל, וחוץ מזה חמלתי על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל שחוץ מה שנתחלל ע"י הגוים נתחלל ע"י ישראל וע"י מעשיהם הרעים, שעי"כ הוצרך להענישם כפעם בפעם וש"ש מתחלל תמיד מחדש: