עָרֶ֙יךָ֙ חׇרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

קִרְוָךְ חוּרְבָא אַשְׁוֵי וְאַתְּ לְצָדוּ תְהֵי וְתֵידַע אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

ואתה. ר״ל כל הארץ בכללה:

כי אני ה׳. הנאמן לשלם גמול:

חרבה. מל׳ חורבן: