וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים׃

וְאֶגְזַר לְהוֹן קְיָם שְׁלָם וַאֲבַטֵל חַיְתָא בִּישְׁתָא מִן אַרְעָא וִיתִיבוּן בְּמַדְבְּרָא לְרוֹחֲצָן וְיִתְעַתְּקוּן בִּרְחוּשָׁא:

וכרתי. אז אכרות עמהם ברית שלום להיות מתמידים לשבת בשלוה:

והשבתי וגו׳. ר״ל חית השדה לא יזיקו אותם וכמ״ש לא ירעו ולא ישחיתו (ישעיהו י״א:ט׳):

וישבו במדבר. אף במדברות וביערים מקום החיות ישבו בטח וישנו שמה וערבה להם שנתם כי לא יחרידם מי:

וכרתי, מפני שייראו להניח הצאן במדבר ביום מפני השודדים, וביער בלילה מפני חיות רעות, אמר שיכרות ברית שלום שלא יעבור רגל אויב ושודד, וישבית חיה רעה, וע"י שיכרות ברית שלום וישבו במדבר לבטח ולא ייראו מפני חרב שודד, וע"י שישבית חיה רעה יישנו בלילה ביערות: