יַ֗עַן בְּצַ֤ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כׇּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה׃

חֲלַף דְבִרְשַׁע וּבִדְרַע דְחֵיקְתּוּן וּבְתוּקְפָא תְבַרְתּוּן כָּל כְּאַיבַיָא עַד דְבַדַרְתּוּן יַתְהוֹן לְבֵינֵי מְדִינָתָא:

בצד ובכתף. אתם השמני׳ והחזקי׳ תהדפו בצד ובכת׳ ותנגחו בקרן את הנחלו׳ עד אשר פזרת׳ אותן לנוס אל החוצ׳:

ובכתף. הוא רוחב היד ממעל במקום חבורו בגוף:

תהדופו. ענין דחיפה והכאה כמו אשר תדפנו רוח (תהילים א׳:ד׳):

הנחלות. הכאובות באחד מן האיברים:

יען (עתה אומר נגד החזקה) שהם הדפו הנחלות עד שהוכרחו לצאת החוצה וזה משל העריצים העושקים דלים וחלשים ולוקחים נחלתם ובוזזים את חלקם: