הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם הַמִּרְעֶ֤ה הַטּוֹב֙ תִּרְע֔וּ וְיֶ֙תֶר֙ מִרְעֵיכֶ֔ם תִּרְמְס֖וּ בְּרַגְלֵיכֶ֑ם וּמִשְׁקַע־מַ֣יִם תִּשְׁתּ֔וּ וְאֵת֙ הַנּ֣וֹתָרִ֔ים בְּרַגְלֵיכֶ֖ם תִּרְפֹּשֽׂוּן׃

הַזְעֵיר לְכוֹן דְפַרְנוּס טַב אַתּוּן מִתְפַּרְנְסִין וּמוֹתַר פַּרְנוּסֵכוֹן דָיְשִׁין בְּרַגְלֵיכוֹן וּמִשְׁתֵּי מְתַקֵן אַתּוּן שָׁתָן וְיַת מוֹתְרָא בְּרַגְלֵיכוֹן אַתּוּן דָיְשִׁין:

המעט. כאלו אל החזקות ידבר המעט לכם שאתם רועים המרעה הטוב אלא שגם המרעה שהותרתם תרמסו ברגליכם שלא יהנו בהם שאר הצאן:

ומשקע מים. מים צלולים ששקעה הטיט אותם תשתו ואת הנותר תדרכו ברגליכם לעכור אותם:

תרמסו. ענין דריכה ברגל:

ומשקע. ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס יט):

תרפשון. ענין דריכה ורמיסה כמו מעין נרפש (משלי כה):

(יח-יט) המעט מכם מה שאתם תרעו המרעה הטוב עד שיתר מרעיהם תרמסו וצאני הכי מן היושר והראוי שמרמס רגליכם תרעינה? וכן המעט מכם שמשקע מים תשתו עד שעוד את המים הנותרים ברגליכם תרפשון? לכן כה אמר ה' הנני אני בהשגחתי, ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה שהבריה תתן דין וחשבון על שאכלה יתר מן הראוי ועשקה דלים ורצצה אביונים: