בְּמִרְעֶה־טּוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֤ם תִּרְבַּ֙צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה טּ֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

בְּפַרְנוּס טַב אֲפַרְנֵיס יַתְהוֹן וּבְטוּר קוּדְשָׁא דְיִשְׂרָאֵל יְהֵיבֵית מֵישְׁרֵיהוֹן תַּמָן יִשְׁרוּן בַּאֲתַר דְיָאֵי וּפַרְנוּס טַב יִתְפַּרְנְסוּן עַל טוּרֵי יִשְׂרָאֵל:

במרעה טוב. ר״ל משפיע להם טובה מרובה וכפל הדבר רבת פעמים לפי מרבית הטובה וההשפעה:

נוהם. מדורם:

תרבצנה. ענין השכיבה לנוח:

במרעה, הצאן צריכים מקום מרעה לרעות ביום, ומקום מרבץ לנוח שם בלילה, שזה נקרא נוה צאן, אמר המרעה יהיה טוב, והנוה יהיה בהרים ששם בטוחים מחיות ולסטים, והגם שבהרים אין המרעה שמן ואין הנוה טוב, כי קשה לעלות אל ההר, אמר שהנוה יהיה טוב כי שם תרבצנה ושם תרעינה ולא יצטרכו לרדת משם אל המרעה כי גם בהר יהיה המרעה שמן: