אֱמַר לְהוֹן קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִם רָעֵינָא בְּמִית רַשִׁיעָא אֱלָהֵין כַּד יְתוּב רַשִׁיעָא מֵאוֹרְחֵיהּ וְיֵחִי תּוּבוּ מֵאוֹרְחַתְכוֹן בִּישָׁתָא וְלָמָה תְמוּתוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל:
חי אני. הריני נשבע אם חפצי במיתת הרשע כי חפצי שישוב מדרכו הרעה למען יחיה ר״ל אין כוונתי בהבאת העונש להתנקם בו כאלו הייתי חפץ במיתתו אלא הכוונה היא לעוררו לשוב מדרכו הרעה למען יחיה ולכן שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בהמנעכם מן ההשבה:
אמר אליהם, משיב להם בשבועה על שני טענות אלה, על הראשון אומר שציווי ה' לא ידמו לצווי ב"ו שאם יעברו על פקודתו רוצה לענוש ולהנקם מן החוטא ולהמיתו דוקא, אבל ה' כל חפצו בתקנת בריותיו ולהחיותם, וגם כשחטאו וגזר עליהם עונש אין תכלית העונש כדי להעניש ולהנקם, רק כדי שע"י העונש ישים על לבו לשוב ולתקן מעשיו להבא, וגם אם יגזור מיתה על הרשע אין תכליתו מות הרשע, רק תכליתו שעי"כ יראה רשע אחר וישים על לבו לשוב, וז"ש אם אחפוץ במות הרשע זה אינו החפץ והתכלית המכוון, כי אם תכלתיו הוא בשוב רשע אחר מדרכו ע"י יראת העונש וחיה, וא"כ חפץ ה' הוא חיי הרשע ולא מותו, וכשיתקן מעשיו להבא חיו יחיה, ואם מצד השני שנטמאתם ואתם נמקים ע"י מעשיכם שובו שובו מדרכיכם הרעים, ע"י שתשובו תשובו לאיתנכם ותתקדשו ותרפאו מחלייכם, ולמה תמותו הלא יש לכם רפואה:
